ענייני משפחה

 

ענף ענייני המשפחה הינו רחב דינאמי ומתפתח ונוגע בתחומים: החובות ההדדיים בנישואין, גירושין, הורות ודיני הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לרבות הכרה באבהות, סכסוכים משפחתיים ועוד. יריעה רחבה נוספת הינה תחום הצוואות והירושה,
לו הקדשנו פרק בפני עצמו.ז

 

תחום הנישואין והגירושין תלוי במגזרים הדתיים הקיימים בארץ. החובות והזכויות ודיני הגירושין נגזרות מן הדין האישי החל על הצדדים הנקבע בהתאם להשתייכות הדתית. לכך יש השלכות  לענין: חיוב מזונות האשה, תשלום כתובה ופיצויי גירושין, מזונות ומשמורת ילדים , חלוקת רכוש, ועוד.

 

בענף דיני המשפחה משמעות רבה לערכאת השיפוט והתנהלות על פי הדין המהותי בהתאם להשתייכות הדתית, ומכאן למושג:  מרוץ הסמכויות.

 

בתי הדין הדתיים: לכל עדה דתית המוכרת בארץ סמכויות משפט. למרבית האוכלוסיה היהודית, הסמכות הייחודית בדיני המשפחה לבתי הדין הרבני - לו הסמכות לדון בהליכים הגירושין והנישואין.  סמכות זו הנה מקבילה - לבית המשפט לענייני משפחה לדון ביתר ההליכים, כמו: משמורת וזמני שהות לקטינים , חיוב מזונות וחלוקת רכוש.

 

באופן עקרוני (ובטרם ההתפתחות בפסיקה ובמידה מסוימת גם לאחריה) בית הדין הרבני מחיל את הדין האישי על פיו, מנגנון ההכרעה הן בחלוקת הרכוש והן בשאלת המשמורת, שונה מן הדין האזרחי.

וכן התפתחה סאגה רחבה במירוץ הסמכויות, על פיה, צד המעוניין "רץ" לערכאה המתאימה לו לפתיחת ההליכים, ובשל "כיבוד הערכאות" הערכאה הראשונה קנתה סמכות שהינה מתמשכת לדון בעניינם של הצדדים.

 

עורך דין העוסק בענייני משפחה עליו להכיר לעומק את הדין המהותי ועליו להתעדכן באופן קבוע ושוטף בפסיקה המתחדשת והכוללת ניואנסים דקים, להם השפעה רבה.

כך לשם הדגמה ו"על קצה המזלג": השפעת חוק יחסי ממון על הדין האישי, והאם בה"ד מחויב לחוק זה? וכיצד על הצדדים להתייחס לשאלת בה"ד, האם הצדדים מקבלים בקנין את הכרעת בה"ד על פי החוק?

דוגמא נוספת הינה, השפעת בעמ' 919 – פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון לחיוב מזונות קטינים מעל גיל 6 שנים, ויישומו באופן ייחודי בבתי הדין, לעומת בתי המשפט.

 

משפט ורגשות:

 

עורך דין העוסק בענייני משפחה חייב לדעת להפריד בין הרגשות העזים הקיימים בהליכים אלו. עליו להיות בעל כישורים וסבלנות מרובה על מנת להפעיל שיקולים עניינים, כאשר הצדדים מצויים במשבר עמוק, רגשות עזים השוללים את האפשרות להתנהל רציונאלית.

 

עורך הדין העוסק בענייני משפחה, חייב לגלות בקיאות מירבית בהליכים, תוך הבנת דרך ההתנהלות של  הגורמים המעורבים, כמו: בית המשפט, בית הדין , גורמי רווחה ודרכי עבודתם. ומאידך, עם יכולת הכלה וקבלה על מנת לתת הנחיה נכונה ומיטבה עם לקוחותיו. זאת על מנת להעניק את הכח הנכון לצלוח את המשבר הקשה בהליך שלעיתים הנו ארוך ומצריך סבלנות מרובה.

 

בענייני הנישואין והגירושין, עיקרי החוקים הרלוונטיים:

 

חוק גיל הנישואין תש"י – 1950

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג – 1953

חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט – 1959

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב - 1962

חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) תשכ"ט - 1969

חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ב - 1972

חוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א – 1991

חוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה – 1995

חוק יישוב סכסוך- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה - 2014

 

הרחבה בהמשך:  

 

כתובה ותוספת כתובה, פיצויי גירושין.

רכושי: הסכמי ממון – תוקפם, ביטולם מכללא ובפועל

משמורת: הסכם גירושין – ניסוחו ואישורו.

מזונות: ביטול הסכם גירושין  - האם ניתן?

משמרות קטינים וחלוקת זמני שהות – משמעות הפרתם והקשר בינם ל צרכי חישוב מזונות אחר בעמ' 914 מזונות - אבחנה בין בתי דין רבניים לבית המשפט.

תפקיד עובדי הרווחה - האם תמיד כידו הארוכה של בית המשפט?

חלוקת רכוש – חוק יחסי ממון הגדרת הרכוש המשותף, מה החריגים? כיצד בפועל.

מזונות אישה: אימתי? מתי ייפסק "מזונות מעוכבת מחמתו"? "מדור ספיצפי" בבית דין ובבית משפט.

ישוב סכסוך - הסכמים וגישור


 

צרו איתנו קשר

חייגו עכשיו:

08-8523350 | 054-6688966

טואול - בניית אתרים באינטרנט