דוגמא לפסיקת בית דין רבני לביטול הסכם.



תיק ‏1216998/1

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כץ, הרב שלמה שפירא

המערערת:      פלונית (ע"י ב"כ עו"ד צבי מימון)

נגד

המשיב:           פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד יפית אדרי־אוליאל)

הנדון: הסכם שהסתום בו רב על המפורש ויש לחשוש כי ביה"ד לא וידא דיו את הבנת הצדדים אותו

....
  לאור האמור אין אנו יכולים להסתמך על הלשון הלקונית שנכתבה בפסק הדין "לאחר שבית הדין נוכח שהצדדים עשו את ההסכם בהסכמה חופשית והבינו את משמעותו ואת תוצאותיו", שהרי בנסיבות העניין – שבני הזוג חיו שנים רבות יחד והתחילו את חיי נישואיהם עם בסיס כלכלי איתן (אף שלכאורה הזכויות היו שייכות לאיש על פי הסכם הממון) – אין זה הגיוני שבעת הגירושין אין להם רכוש, ולפיכך הדבר מתמיה, איך לא פורט בהסכם מהו הרכוש השייך לכל אחד ולחילופין הובהר שאין ברשות יחידי הצדדים רכוש מסוים שיישאר בבעלות האיש או האישה. עצם הקביעה הכללית והסתומה בהסכם המפרטת שכל זכות ממונית ללא יוצא מן הכלל הרשומה על שם אחד מיחידי הצדדים תהיה שייכת לו מורה שאכן יש זכויות כאלו ומצריכה את בית הדין לבדוק הדברים, ולמה שכתבנו – אף לתעדם. במקרה שלפנינו לא נראה שנערך הליך זה, ועל כן נפל פגם מהותי באישור ההסכם.
.....
בנסיבות אלו אין מנוס מלקבוע שבעת אישור ההסכם לא נערך בירור יסודי ומספיק אם האישה מודעת לזכויותיה ומוכנה לוותר עליהן. משלא נערך בירור זה נפל פגם מהותי באישורו, ומשכך האישור שנתן בית הדין לפסק הדין בטל.

טואול - בניית אתרים